חרדת בחינות היא תופעה רווחת. שלבי החיים השונים מזמנים לנו אינסוף בחינות, חלקן עיוניות וחלקן מעשיות, חלקן בכתב וחלקן בעל פה, חלקן בנוכחות קהל של נבחנים אחרים וחלקן לא, לעיתים הבוחן כלל אינו מוכר, לפעמים יש יותר מבוחן אחד, יש מקרים שבהם מבנה המבחן כלל אינו ידוע – ויש עוד משתנים רבים אחרים. בשל כל הסיבות שמתוארות כאן (ועוד רבות אחרות) זה אך טבעי שנחווה את הבחינה וכל מה שקשור אליה כאירוע מאיים הפוגע בתפקוד שלנו.
החרדה יכולה להתבטא באופנים שונים:
פיזיולוגית – ע"י סימפטומים כגון הזעה, דופק מואץ, קוצר נשימה, לחץ בחזה – עד כדי התקפי חרדה.
רגשית – בחוויית מתח, אי שקט, בושה (לבקש עזרה), מועקה, תסכול, ייאוש וחוסר אונים.
קוגניטיבית – בקושי לארגן את החומר לקראת הבחינה, קושי להתמקד, קושי לשנן. במהלך הבחינה אנו עלולים לפגוש קשיים בהבנת ההוראות הבחינה, בלבול, קשיים להביע את עצמינו עד כדי Blackout.
התנהגותית – קשיים בשינה, הימנעות מהבחינה, תוקפנות כלפי הסביבה בשל התסכול, הימנעות מבקשת עזרה ממכרים או לחילופין לימודים אינטנסיביים עד כדי התשה.
החרדה פוגשת אותנו בכל שלבי החיים. בגיל ההתבגרות, היא באה לידי ביטוי בכל הקשור למבחנים, מצגות ובחינות בעל פה, תחרויות ספורט, מבחני נהיגה תאורטיים ומעשיים. לקראת הצבא, צצות חרדות נוספות שקשורות לתהליכי המיון לצבא – צו ראשון, יום המא"ה, ראיונות, מבחני קבלה ליחידות מובחרות ולמסלולים עטורי הילה ובהמשך – במהלך הקורסים צבאיים. בתקופת הלימודים הגבוהים, החרדה יכולה לבוא לידי ביטוי בהימנעויות שונות: החל מהימנעות מהבחינה הפסיכומטרית, או ממועדי א, עד כדי עזיבת התואר. בעולמות הקריירה – החרדה עלולה למנוע בעדינו לבצע ניסיונות להתקדם ולהתפתח בשל החשש שלא נעבור את ראיון הקבלה לתפקיד נחשק, או פחד ממבחני "דינמיקה קבוצתית" בהם אנו נבחנים יחד עם אנשים אחרים. יש כמובן עוד דוגמאות רבות אחרות.
זה אולי זה נשמע מוזר, אבל לחרדה יש גם יתרונות. היא מסייעת לנו להיערך באופן מיטבי למבחן. כל מערכות הגוף מסמנות לנו שיש כאן משהו שראוי להתמקד בו ואנו "מפשילים שרוולים" לטובת העניין. רמת הריכוז עולה, האדרנלין זורם, ואנחנו ממוקדי מטרה. כל עוד החרדה נשמרת מווסתת – היא משרתת אותנו, אך כאשר אנו חשים שאיבדנו שליטה – כדאי לשקול עבודה קוגניטיבית התנהגותית שתשיב לחיינו את חווית השליטה ואמונה במסוגלות שלנו לצלוח את האתגר. בשלב ראשון ננסה לזהות את דפוסי החשיבה השליליים (למשל: "אין סיכוי שאתקבל למסלול הזה") שככל הנראה מבוססים על חוויות חיינו, נלמד לווסת את המחשבות ובהמשך נעבור לעבודה התנהגותית שבה נפגוש את החרדה באופן הדרגתי ומבוקר, תוך כדי בניית הביטחון העצמי.