בכל צחוק יש טיפה של אמת. כולנו מכירים את זה. לעיתים זה מובן מאליו ולעיתים מדובר בביטוי של רגש מודחק, פחד, תסכול, ביקורת חברתית או אמת לא נעימה שמוצגת בצורה מעודנת באמצעות הומור. דוגמא קלאסית לכך: "בן-זוגי לא זוכר מתי היכרנו, אבל את התאריך של משחק הכדורגל הוא זוכר מצוין!". יש כאן אמירה שחושפת אמת על חווית חוסר תשומת לב בקשר.
אז איך כל זה קשור למנגנוני הגנה?
מנגנוני הגנה הם תהליכים נפשיים שמסייעים לנו להתמודד עם רגשות שליליים. לעיתים אנחנו בערנות לקיומם של המנגנונים ולעיתים אנו לא מכירים בהם. בין המנגנונים המוכרים ניתן למצוא את ההדחקה או ההכחשה שמשרתים אותנו בהתמודדות עם המפגש במציאות. יש כמובן עוד מנגנונים רבים אחרים.
הומור מכניס זווית ראייה אחרת אל חיינו. הוא למעשה דרך מעודנת להתמודדות עם מצבים מכאיבים באופן שמאפשר לחוות את המציאות הקשה בצורה מווסתת ופחות מעורערת. ההומור מכניס חוויה של שליטה אל חיינו. תחושה שהקושי יכול להיות מוחזק. בהיבט הפיזיולוגי, הצחוק גורר שחרור של אנדורפינים שהם חומרים מעוררים, מה שיוצר תחושת הקלה גופנית במצבי סטרס.
פרויד זיהה את ההומור כדרך אלגנטית לעבד דחפים תת-מודעים באופן מקובל חברתית. מעין מנגנון הגנה מסדר גבוה. מדוע סדר גבוה? כי הוא מאפשר התמודדות עם נושאים קשים כמו מוות, חולי או בגידה דרך נקודת מבט שמקלה את העיבוד של האירוע ומפחיתה מחוויית חוסר האונים שמתלווה לאירוע המכאיב.
ההומור הוא דרך להתמודד עם המצוקה באופן שמשלב גם הקלה קוגניטיבית וגם הקלה פיזיולוגית ולכן שימוש בו באופן מבוקר – יכול לסייע בעיבוד הקושי הרגשי.