יצא לכם פעם לקרוא לבן/בת הזוג שלכם בטעות בשם האקס שלכם?
לא נעים…
לפי הפסיכואנליזה, יש לאירוע כזה משמעות שקשורה לתהליכים תוך נפשיים.
כידוע, פרויד הוא אבי הפסיכואנליזה. התיאוריות שפיתח מהוות את הבסיס לכלל הטיפולים הפסיכולוגיים הרגשיים שקיימים כיום. בהיותו רופא, הוא זיהה קשר בין כאבים גופניים עליהם דיווחו מטופליו ובין מצוקה רגשית שחוו. בעקבות זאת הוא פיתח את השיטה שבה המטפל נפגש עם המטופל באופן קבוע ומשוחח עמו. נקודת המוצא של החשיבה הפסיכואנליטית, היא שהנפש מורכבת מ-3 רכיבים: המודע, הסמוך למודע והלא-מודע. מבין רכיבים אלו, הלא-מודע, לפי פרויד, מהווה את השכבה העמוקה ביותר של הנפש. הוא כולל תכנים נפשיים – דחפים, רגשות, זיכרונות ומשאלות – שאינם זמינים לנו במודעות, משום שהם נתפסים כאסורים, מכאיבים או מאיימים.
אז איך כל זה קשור לפליטות פה?
אחד העקרונות המרכזיים בתיאוריה של פרויד היא ההנחה שכל פעולה נפשית נשלטת על ידי סיבתיות פנימית, גם אם אנו לא נמצאים בערנות לה. בהתאם לכך, טעויות אינן מקריות אלא מבטאות את קיומו של תהליך נפשי בלתי מודע. פליטות פה משקפות תוכן נפשי שהודחק, אך עדיין נוכח בתוכנו ומשפיע עלינו. אותן פליטות פה, טעויות מקריות או אסוציאציות חופשיות מהוות "פתח הצצה" ללא מודע ששוכן בקרבינו. בדומה לכך עפ"י פרויד, גם החלומות הם ביטוי למשאלות המודחקות שלנו ולכן פיענוחם יכול להוות בסיס לחקירת ההבנה של קונפליקטים תוך-נפשיים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) היא גישה טיפולית ממוקדת מטרה שאינה עוסקת בתכנים הלא מודעים של הנפש. עם זאת, לאסוציאציות חופשיות שצצות במהלך השיח הטיפולי או לחלומות שהמטופל/ת בוחרים לשתף במסגרת העבודה הקוגניטיבית יכולה להיות תרומה משמעותית לתהליך הטיפולי.