במשך שנים עבדתי ככימאית במעבדת מחקר עם חומרים במצבי צבירה שונים. תמיד חשתי שמצב הצבירה המסקרן והמפחיד מכולם הוא המצב הגזי.
גז אינו נראה לעין אך נוכחותו עלולה לאיים על הסביבה שכן מרבית הגזים רעילים ושאיפתם יכולה לגרום לנזק רפואי. בנוסף לכך, לא מעט גזים דליקים ובקלות יכולים לגרום לשריפה. מאפיין נוסף שלהם היא נטייתם להתפשט ולתפוס את כל החלל שבו הם נמצאים. הם שתלטניים.
תכונות אלו של הגזים – אופן התפשטותם, כמו גם חוסר היכולת לראותם בבהירות והדריכות שהם מעוררים – מזכירים מאוד את תחושת ההצפה שמביאה עימה חרדה – קושי לנשום, מחנק פיזי ורגשי ואיבוד שליטה. החרדה יכולה להיות “מוצתת” בנוכחותם של טריגרים בדיוק כמו גז שמתלקח בנוכחות גורמי בעירה.
הטיפול בחרדה באמצעות כלים שמחזירים לנו תחושת שליטה כמו הבניה קוגניטיבית וחשיפות התנהגותיות מדורגות ומבוקרות, מזכיר באופן מסוים את כללי הבטיחות בעבודה עם גזים שכוללים בקרה, וידוא העדר דליפה והרחקה של גורמים שעלולים לעודד דליקה.
אל תישארו לבד עם החרדה. פנו לקבלת סיוע בדיוק כפי שהייתם עושים אם היה לכם חשש מדליפה של גז. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יוכל סייע.